ממליצים עלינו
תנו לשותפים שלנו לספר לכם עלינו – דרך המלצות ורשמי מסע שאספנו לאורך השנים.
מסע זה היה מסע עוצמתי עבור התלמידים ועבור הצוות החינוכי של הכפר הירוק. להצלחתו הרבה תרמו בעיקר הרמה המקצועית הגבוהה של צוות ההדרכה מטעם "מול נבו", שידע להתאים את עצמו לנסיבות ולשוני בין קבוצות הלימוד; מערכי שיעור ייחודיים שהועברו לראשונה; ושילוב מאוזן בין שואה לתקומה. בכל אחד מן הימים הורגש הערך המוסף של צוות "מול נבו", והדבר בלט בייחוד בביקור ב"מוזיאון לוחמי הגיטאות".
אם היו לי ספקות בנוגע לקיומו של מסע משמעותי בארץ, ספקות אלו הותרו לאחריו.
״אנחנו מעבירים לכם את המקל, עכשיו אתם תבחרו לאן להמשיך״. המילים הללו היו בין השורות האחרונות שגילי (רב המדריכים) אמר לנו, בביקור באנדרטת רפפורט, טרם עלייתנו לטיסה חזרה.
במהלך שמונת ימי המסע, ניסינו לפצח את סוד הקסם שהביאו עמם המדריכים. נראה לי שהצלחנו, הצוות והתלמידים, להצביע עליו. ביד אומן, מדויקת ומלאת עושר הובילו אותנו המדריכים לשיחות אמיצות על אירועי השואה ועל ההוויה האנושית אז והיום. כאשר ברקע השיחה עמדה לה היסטוריה בת שמונה מאות שנה, המראות והאתרים. זה היה מסע התבגרות להכרות עם נפש האדם עבור הצעירים, מסע המעיר את הישנים, מסע מטביע חותם בערכים, ומסע חינוכי שהיה עבורנו הצוות, כאות וסמל למרכזיותו של החינוך עבור הנוער.
ההכנה בארץ העניקה מסד יציב ואיתן לקראת הביקור בפולין, ושם טכניקת ההדרכה ששמה את הלימוד במרכז (כן. אכן! למדנו שם עם טקסטים, במעגל, בבוקר, בצהריים, בערב ובלילה) בחברותא, באינטנסיביות, בצחוק, בעצב, ובשירה המתנגנת כתפילה, השביחה והולידה תובנות חדשות. זה היה מסע שקרא לנוער לא להתעייף מהפן הרציונלי- לראות נכוחה את המציאות, לשאול, לבקר, להטיל ספק ולתקן.
המסע בפולין בעקבות "הגיבורים הרגילים" הסתיים. חזרנו מלאי רצון, אמונה ותקווה להצליח, אנחנו (הצוות) והתלמידים, לשאת את ״המקל״ שניתן לנו, וליצור הזדמנויות, כמה שניתן, לעשות ולתקן.
בית הספר המקיף "גוונים" עובד עם "מול נבו" בהוצאות משלחות תלמידים לפולין, ימי עיון, השתלמויות מורים, ערבי הורים ועוד, מאז שנת 2001.
לאורך שנים אלו, למדנו להכיר צוות מדריכים רציני, אחראי ומנוסה, בעלי ידע רחב ועמוק בתחום, המיומנים במתודות הנחייה והפעלה מגוונות ואיכותיות. ניכר כי צוות "מול נבו" מקפיד על תהליך עצמי מתמשך של למידה והתפתחות, ועל חידוש והתאמת החומרים המובאים.
דרך עבודתם איתנו התאפיינה תמיד בהקשבה, רגישות, הבנה וחתירה להסכמות ושיתוף פעולה. בזכות כל אלו, כל הפעילויות בהנחייתם התאפיינו תמיד ברמה גבוהה, עוררו עניין והשראה, וסוכמו כהצלחה מלאה.
בקיץ שעבר, אוגוסט 2014, יצאתי עם כיתתי, כיתת מב"ר, העולים לי"ב, לפולין. העבודה עם "מול נבו" החלה כחצי שנה לפני כן, לי זו הייתה הפעם הראשונה בה יצאתי עם משלחת לפולין. הפגישות עם צוות המדריכים העניקו כבר מהפגישה הראשונה תחושת ביתיות וקירבה. למרות הגודל של צוות של בית הספר (10 כיתות), ובהתאם מספר המדריכים – מיד הרגשנו צוות.
במהלך המסע העמיק החיבור עם מדריך הקבוצה שלי – עזי. נוצר קשר יוצא דופן בין התלמידים אליו. ההדרכה הייתה מותאמת לקבוצה. הרגשתי שבכל רגע נתון עזי עורך הערכה וקורא את הפנים של כולנו, ומתאים עצמו למה שקורה בשטח. שיחות הערב היו מעמיקות, רכות, בגישה טיפולית ואישית. עד היום שומרים חלק מהתלמידים על קשר עם עזי, והוא נשאר עבורם דמות של מבוגר משמעותי ומוערך.
אני ממליצה בחום על עבודה עם צוות מדריכים שכזה. מקצועי, אמין ונעים.
במסגרת ימי עיון "שואה וג'נוסייד" במכללת סמינר הקיבוצים, מעבדים הסטודנטים והסטודנטיות את מה שלמדו בסדנאות בהובלת מנחי ומנחות "מול נבו". הסדנאות מזמינות את הסטודנטים והסטודנטיות לשאול שאלות נוקבות הנוגעות לאופני זיכרון השואה בארץ, למיסטיפיקציה של השואה, לאופן שבו הנושא מטופל במסגרת מערכת החינוך, ולהעלות תהיות ומחשבות בנוגע לשואה כפי שיספרו עליה לתלמידים ולתלמידות שלהם/ן.
סדנאות אלה, המעמידות במרכז התייחסות אוניברסלית, הומניסטית ואמיצה לנושא השואה, לא פעם מפזרת בקרב הסטודנטים והסטודנטיות את ערפל המיסטיפקציה בו היו שרויים/ות, לא פעם כתוצר של מערכת החינוך הישראלית, לרבות מסעות הנוער לפולין.
בספטמבר 2014 יצאתי למסע לפולין כמחנך כיתה י"ב, בהדרכתו של עזי רחים מחברת ההדרכה "מול נבו". אני ותלמידי חווינו מסע לפולין ברמה גבוהה, אשר היה שונה לגמרי מהתדמית שנוצרה למסעות הנוער לפולין. היה זה מסע במלוא מובן המילה:
ההדרכה במסע הצליחה להעמיק את החוויה ולהעביר אותי ואת תלמידי מסע משמעותי. בכל אתר שביקרנו חווינו ולמדנו על המקום והזוועות שאירעו בו, אך מעבר לעובדות ההיסטוריות והדמעות ורגשות העצב שעלו בנו, הצליח עזי לקחת אותנו במקביל למקומות ורבדים אחרים. בשיחות ובהדרכות העמדנו את ההתנהגות האנושית בתקופת המלחמה מול ההתנהגות האנושית היום. קיימנו דיונים מורכבים על הדילמות המוסריות שעלו מהעובדות ההיסטוריות, והעלינו שאלות לגבי ההבדלים וקווי הדמיון בין אירועי העבר וההווה כיום.
אני חושב שהעומק והמשמעות של המסע המיוחד שחוויתי התאפשרו הודות לעובדה שההדרכה במסע הציבה יותר סימני שאלה מסימני קריאה. כלומר, פחות עובדות נתונים ומספרים ויותר שאלות ודילמות מוסריות. אופי ההדרכה המיוחד הזה אפשר לנו להגיע לרמות חשיבה גבוהות, ולהיות ולחוות מסע היסטורי, אנושי ואישי.